1. עמוד הבית
  2. יהדות
  3. מעגל השנה

הרב שאול יורוביץ': השמחה האמתית בשמיני עצרת

הרב שאול יורוביץ' מביא את ביאור רש"י לשמיני עצרת "כיון שהגיע זמנן להפטר אמר בני בבקשה מכם עכבו עמי עוד יום אחד קשה עלי פרידתכם" ותוהה "לכאורה אם הפרידה קשה כל כך, מה יועילו עוד יום אחד ועוד סעודה קטנה, הרי הם רק יעצימו את קושי הפרידה"?

הרב שאול יורוביץ', כ' תשרי תשפ"א 08/10/2020 18:19
תגיות:

קשה עלי פרידתכם הרב הצדיק שאול יורוביץ הרב הצדיק שאול יורוביץ צילום: באדיבות המצלם

שמחת שמיני עצרת מתוארת בדברי רש"י (ויקרא כג לו ומקורו באגדת חז"ל) כך: עצרת היא – עצרתי אתכם אצלי, כמלך שזימן את בניו לסעודה לכך וכך ימים כיון שהגיע זמנן להפטר אמר בני בבקשה מכם עכבו עמי עוד יום אחד קשה עלי פרידתכם.

זהו תיאור מפעים על עומק הקשר בין ישראל לאביהם שבשמים, אך מעורר מחשבה - לכאורה אם הפרידה קשה כל כך, מה יועילו עוד יום אחד ועוד סעודה קטנה, הרי הם רק יעצימו את קושי הפרידה.

ברור אם כן ששמחה זו היא ייחודית ושונה, מדרש חז"ל (פסיקתא רבתי הוספה א פרשה ד) מתאר שביום זה דווקא המינימליזם מוביל לשמחה גדולה ביום השמיני אמר הקדוש ברוך הוא לישראל בניי יודע אני שכל שבעת ימי החג הייתם עסוקים בקרבנות של אומות העולם ועכשיו אני ואתם נשמח יום אחד איני מטריח עליכם הרבה אלא פר אחד איל אחד, כיון ששמעו ישראל כך התחילו מקלסים להקב"ה ואומרים זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו.

ביאור הדברים: אחרי השמחות הגדולות של ימי חג הסוכות ששמחנו באסיף, בכלי שיר ובאבוקות של אור וכו', הגיע הזמן להפנים שמחה זו ללא תלות באותם דברים חיצוניים, ביום זה הקב"ה מלמד אותנו לשמוח שמחה שלימה אף בסעודה קטנה, וכאשר לומדים לשמוח ללא שום אחיזות ואמצעים חיצוניים הרי שלא נפרדים כלל, וכדברי המדרש שעל יום זה אמרו ישראל 'זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו' ששמחים בעצם היום שעשה ה'.

שמחה שלימה כזו נובעת מהרגשת קרבה וביטחון מלא בה', וכפי שמתבאר מדברי ה'חובת הלבבות' ש'אין שמחה כשמחת הבוטח בהשי"ת', וכדברי דוד המלך (תהלים יג) וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָטַחְתִּי יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶךָ, הביטחון המלא בך מובילה אותי לשמחה.

זוהי המשמעות של דברי חז"ל (סוכה נה:) על יום זה משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו עשו לי סעודה גדולה, ליום אחרון אמר לאוהבו עשה לי סעודה קטנה כדי שאהנה ממך, 'סעודה קטנה כדי שאהנה ממך' משמעו בנין הקשר העצמי בינינו לבין הקב"ה בביטחון מלא, ללא תלות בדברים חיצוניים כאמור.

שמחת חג הסוכות כאמור היא שמחה בהישגים – בכל מיני אוספים, אך שמחה כזו היא מוגבלת, שכפי שהאדם השיגם הוא יכול לאבדם, ו'מרבה נכסים מרבה דאגה', השמחה אמיתית מתעוררת רק כאשר האדם לוקח את כל הצלחותיו ומבטלם אל ה', ושמח בו ית' שהוא יכול לספק לו הכול, או אז הוא חוזר להיות בבחינת 'כגמול עלי אמו' ושמח כתינוק ללא שום דאגות. רק כאשר האדם מבין שאין לו דבר משלו, וסומך על ה' והנהגתו, אז הוא יכול לשמוח באמת.

שמחה נפלאה זו של 'שמיני עצרת' מתבטאת בריקוד עם התורה ,ש'תורת ה' תמימה' ולא חסר בה דבר. ההתייחדות עם ה' משתקפת על ידי השמחה בתורה, אנו מראים את שמחתנו וסמיכות דעתנו עליו על ידי הריקוד עם תורתו.

הגאון מווילנה מפרש את הפסוק (משלי לא) עוֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן על חגי תשרי, אלו דבריו: 'עוז' זה ראש השנה ויום הכיפורים, 'והדר' זה סוכות, 'ותשחק ליום אחרון' זה שמיני עצרת, מבואר אם כן בדבריו ששמחת יום זה היא בבחינת שחוק שהיא שמחה פורצת גבול כשמחה של ילד בדבקות הגמור וכאמור.





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
;