1. עמוד הבית
  2. חדשות
  3. חדשות חו"ל

צפו: המהפך של סודאן החל כבר לפני שש שנים

מהלך הנורמליזציה עם ישראל לווה בחילוקי דעות קשים מאוד בין הפלג האזרחי לצבאי בהנהגה הסודאנית. המדינה, אחרי התפטרות הרודן עומאר אל-בשיר, זקוקה באופן אנוש לסיוע אמריקני, ויש שסבורים שם שיוכלו לקבל גם סיוע טכנולוגי ישראלי | אז יש אינטרס מובהק?

יענקי פרבר, ז' חשון תשפ"א 25/10/2020 07:33

לא מאהבת הציונים רועי קייס רועי קייס צילום: מתוך שידורי כאן 11

סודן שסבלה מרודנות ומצב כלכלי מחפיר חיפשה איך לצאת לדרך חדשה ולהגיע ללב הממשל האמריקני. ההסכם גם מעיד על כישלון הרשות הפלסטינית. רועי קייס, הכתב המומחה לעולם הערבי ב'כאן 11' מציג פרשנות מעניינת מאד באשר להסכם החדש עם מדינת הטרור עד לפני כמה שעות.

זה לא היה כל כך מזמן, אבל רק לפני בערך עשור צה"ל, לפי פרסומים זרים, היה מפציץ שיירות ומפעלי נשק של סודאן שהיה מיועד לארגוני הטרור בעזה ובראשם חמאס. סודאן, מדינה סונית, בעלת המיקום האסטרטגי לחופי הים האדום הפכה במרוצת השנים לציר נוח מבחינת איראן השיעית להעברות נשק.

הרודן עומאר אל-בשיר, שהפך את המדינה האפריקנית למדינה מצורעת, ניסה לחפש סולמות כדי להגיע ללבו של הממשל האמריקני - זה שהטיל עליו סנקציות קשות בעקבות הכנסת שמה של סודאן לרשימת המדינות התומכות בטרור.

בשנתיים האחרונות אל-בשיר הודח, אחרי 30 שנים בשלטון. זה החל במחאה על מחירי הלחם והתפתח למחאה אדירה נגד שלטונו. כמו תמיד, הצבא הוא זה שנתן את הפוש האחרון למי שהביא את סודאן לתהום כלכלית. אבל לא רק. אל-בשיר עד היום מבוקש בבית הדין הבין-לאומי בהאג על פשעי מלחמה בדארפור שבדרום סודאן.

לפני פחות משנה עבד אל-פתאח אל-בורהאן נפגש באוגנדה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שלא על דעת הממשלה, והדבר עורר מהומה רבתי. מאז ועד לסוף השבוע הזה התנהל ויכוח פנימי קשה בסודאן. מצד אחד אנשי הצבא, אל-בורהאן וסגנו דקלו, שדוחפים לנרמול היחסים עם ישראל, ומצד שני חמדוכ שסירב ללכת על המהלך, בטענה שזהו שלטון מעבר.

אבל הלחץ האמריקאי עבד, גם בח'רטום יודעים שמהיחסים עם ישראל הצד הסודאני יכול להפיק תועלת. בטח בכל מה שקשור לטכנולוגיות ישראליות - בעיקר בתחום המים והחקלאות.

אבל גם אם מדובר בעסקה, קשה שלא להתפעל מגודל ההישג – בתוך חודשיים שלוש מדינות ערביות מנרמלות את היחסים עם ישראל. נכון שזה לא מאהבת ציון ובגלל אינטרסים גרידא, אבל המחסום הפסיכולוגי נשבר.

יותר מהרצון להתקרב לישראל, שמניעיו ברורים, נרמול היחסים בין ישראל לבין סודאן דווקא מעיד יותר מכל על הכישלון של ההנהגה הפלסטינית ברמאללה ובעזה, שכינתה את המהלך תקיעת סכין בגב.

נדמה שגם ב-2020 ההנהגה הפלסטינית מסרבת להפנים את התהליך שקורה למדינות האזור מאז האביב הערבי – התכנסות לתוך ענייניהן הפנימיים, גם אם הן ממשיכות להגיד שהסוגיה הפלסטינית היא הראשונה במעלה.





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
;