1. עמוד הבית
  2. דעות
  3. טור אורח

האברך התקשר: משהו קרה בשבועיים האחרונים

לא לשבור את כל הקרשים. למרות הקושי וההתמודדות הזוגית והכספית צריך להיזהר ממשפטים ומתגובות שאותם לא אומרים בחיים גם אם ממש ממש קשה | המטפל הרגשי מרדכי רוט עם הטור השבועי

מרדכי רוט, ט"ז שבט תשפ"א 29/01/2021 07:20

מתפרצת וצועקת על כולם חרדי משוחח בטלפון. אילוסטרציה חרדי משוחח בטלפון. אילוסטרציה צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

השבוע קיבלתי טלפון מיהודי יקר. "תקשיב מרדכי, אני חייב את עזרתך בדחיפות.

אני נשוי זה שש עשרה שנה, יש לי אישה טובה ומיוחדת, והכול הלך ברוך השם על מי מנוחות. אבל משהו קרה בשבועיים האחרונים. אשתי שבדרך כלל רגועה ושמחה וגם ברגעי קושי היא תמיד מתגברת, אבל עכשיו הכול השתנה.

היא מתחילה להתפרץ ולצעוק ולאבד את הסבלנות שלה. על הילדים ועליי. ועל כל דבר הכי קטן.

ישבתי אתמול בלילה עם אשתי ודיברנו. שאלתי אותה האם הכול בסדר? האם קשה לה? משהו קרה?

היא שתקה למספר דקות הסתכלה עליי ואמרה לי בשקט:

'מה אתה באמת לא שם לב למה שעובר עליי?! אמרה והחלה לבכות. 'הקורונה הזו מוציאה אותי מדעתי', אמרה תוך כדי בכי.

'אתה לא שם לב שאני עובדת מהבית כבר חודשים. הילדים נמצאים בבית, הם לא הולכים ללמוד. אני מתמודדת עם שבעה ילדים שקופצים לי על הראש.

אני צריכה לעבוד מהבית שמונה שעות ובתוך כך להעסיק ולטפל בשבעה ילדים.

נראה לך שאפשר לעבוד נורמלי כאשר שבעה ילדים קופצים לך על הראש. פעם הילד הזה רוצה משהו ופעם הילדה בוכה, ופעם כך ופעם כך.

בקושי יש לי אוויר לעצמי לנשום. אני בבית עובדת קשה, לא יוצאת לאף מקום בגלל הסגר.

אני מרגישה, פשוטו כמשמעו, שאני מאבדת את השפיות שלי.

ואתה לעומת זאת בעל יקר', סיימה אשתי, 'יש לך עובד חיוני, אתה יוצא לעבוד ואתה חוזר כל יום אחרי החגיגה שהייתה לי עם הילדים ועם העבודה במשך יום שלם. ופלוס כל הפחדים שיש לי מהקורונה, כל שנייה בחדשות יש עוד נדבקים ועוד נדבקים ומוטציה כזאת ומוטציה אחרת, זה לא מוסיף לשפיות שלי ולרוגע שלי.

אז זהו זה שאני איבדתי את הסבלנות שלי ואת יכולת ההבלגה שלי.

אני יודעת שאני צריכה להתגבר על עצמי אבל קשה לי מאוד'".

אני מקבל בתקופה האחרונה הרבה טלפונים בסגנון הזה.

נכון זהו זמן קשה להרבה אנשים, אבל דווקא עכשיו צריך למצוא את הפתרונות איך לעבור אותו ולא לשבור את הכול.

המצב גורם להרבה התמודדויות בחיים, וגם להתמודדויות לא פשוטות בזוגיות. ובפרט אלו שהזוגיות שלהם מלכתחילה לא הייתה טובה ותקנית ולא היה קשר טוב אז כשיש קושי כמו במצב העכשווי הכול צף ועולה.

כשהכול איך שהוא היה רגיל אז החיים ממשיכים וחיי הזוגיות המשיכו.

אבל כשיש באמת הרבה טריגרים של קושי כמו שקורה עכשיו בזמן הקורונה, ואין מבנה של קשר טוב וחיבור הכול באמת יכול להתפרק.

דווקא בתקופה כזו רבת התמודדות נבחנת רמת הקשר הזוגית שלנו, נבחנת רמת המידות שלנו, נבחנת רמת האמונה שלנו.

להגיד שקל זה לא, אבל הרבה יותר קשה לריב ולהגיע למקומות לא רצויים.

כותב השורות, מרדכי רוט.

זהו זמן בו כל אחד מבני הזוג צריך לדאוג אחד לשני, להבין את הקושי של השני ולנסות לעזור ככל האפשר לבן הזוג.

ללא כל ספק שלעבוד שמונה שעות מהבית ובאותו זמן יש לך שבעה ילדים בבית שמתרוצצים ודורשים טיפול ויחס, זהו מצב לא פשוט, וזה דורש עזרה בכל דרך אפשרית שתהיה. והבנה והכלה ותמיכה.

ישנם כמה דברים מאוד חשובים בהתמודדות במצב של הקורונה.

דבר ראשון: בגלל הרגישות הרבה שנמצאים הרבה ביחד זהו מתכון כמעט בטוח למריבות. לכן אני ממליץ שכל אחד מבני הזוג ימצא לעצמו, עד כמה שהדבר אפשרי, כחצי שעה בבוקר וכחצי שעה בערב, זמן לעצמו שישב בחדר סגור בשביל שכל אחד יהיה לו שקט קצת עם עצמו ויהיה לו זמן להיות בתוך המערה שלו קצת. למצוא זמן שקט עם עצמנו.

דבר שני: צריך להתנזר מכל המידע שמציף אותנו ומפחיד אותנו מהתקשורת לכל סוגיה, שהנה סוף העולם מגיע. פשוט לא להתעסק בזה. לא לדבר על זה.

אני באופן אישי משתדל בכלל למעט ולא לדבר על הנושא הזה, האם זה יעזור לי הבחישה האובססיבית הזו?

דבר שלישי: לתרגל בכל יום תרגילי הרפיה, תרגילי נשימות, בשביל להירגע מהמצב - חמש דקות בוקר חמש דקות ערב. אין צורך בתרגילים מסובכים.

אציע לכם משהוא פשוט וקצר, אין צורך ביותר מעשר דקות: כנסו לחדר, עמעמו את האור, שימו מוזיקה שקטה, שבו על כיסא בגב זקוף צמוד למשען הכיסא, שאפו אוויר עמוק ובאיטיות דרך האף ונשפו בניחותא דרך הפה.

דבר רביעי: למצוא זמן איכות יחד. שזה אומר למשל לעשות פעילות ספורטיבית יחדיו מחוץ לבית, בלי הילדים כמובן.

דבר חמישי: להכין מהלימון לימונדה. הרי כל הזמן אנשים נמצאים במרוץ מטורף של החיים בקושי יש זמן לראות את הילדים את האישה, עכשיו זה הזמן - פשוט חופשה כפויה שנוכל לשבת עם הילדים בניחותא, לשחק איתם משחקים, כמובן שגם לאכול הרבה גלידה.

דבר שישי: לא לשבור את כל הקרשים. למרות הקושי וההתמודדות הזוגית והכספית צריך להיזהר ממשפטים ומתגובות שאותם לא אומרים בחיים גם אם ממש ממש קשה, כי יש משפטים שאפשר בטעות להגיד לילדים שלנו, לבני הזוג שלנו, ואלו משפטים כואבים ופוגעים שקשה מאוד לאחר זמן להחזיר את הגלגל בנפשו של הנפגע. גם אם כעסנו ורבנו נדע שיש גבולות שבחיים אסור לעבור. לא לפגוע מילולית וכו'.

הדבר האחרון והכי חשוב:

אמונה - לשנן שוב ושוב שיש בורא לעולם והכול בהשגחה פרטית והכול לטובה, וזה הכי חשוב.

הלוואי שנחיה באמונה שלמה ואמיתית.

שבת שלום. שבת שמחה ובריאה לכל עם ישראל היקרים.

לתגובות: machon.rot@gmail.com

 

 





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. אחד המרכיבים בחיסון גורם למתח נפשי... זה לא חיסון תמים.  

    בועז

  2. אני תמיד נהנית לקרוא אותך  


  3. נו.. הרבנים בסוף יצליחו להוציא את האשה משוגעת  

    חני

    • הרישעות מסריחה למירחוק 

      בלעם

  4. חשוב להדגיש! טיפול רגשי נעשה רק על ידי מטפלים מורשים פורמלית  


  5. את מה שכתוב בכתבה לא מספרים לנו  


  6. אשת חיל  


    • ממש כך... 


  7. צאו להליכה. ביחד.  

    נתן נחמנוביץ

  8. שבע ילדים גם ללא קורונה  

    אפרת

    • שבע ילדים??? 

      משה

    • תלוי מאוד מה נקרא חיי איכות: יש הרבה נשים שרואות בגידול ילדים תכלית חייהן ומרגישות מאושרות מאוד גם עם 10 ילדים ומעלה. (ל”ת)


  9. ריבוי ילדים זה ברכה, פעם זה היה פשוט לכולם  


;