1. עמוד הבית
  2. דעות
  3. הרב בן ציון נורדמן

ייחודיות חנוכה: להרבות את האור בפרהסיא

יותר מ-90% מתכוונים להדליק נרות חנוכה, והרב בן ציון נורדמן מסביר מדוע 'תפס' החג הזה יותר ממועדים אחרים
הרב בן ציון נורדמן, כ"ג כסלו תשע"ז 23/12/2016 08:17

הרב נורדמן ד

כל חופה היא מאורע מרגש בפני עצמו. הרבה חופות ערכתי בחיי ובכל פעם אני מתרגש מחדש, לראות את הזוג הצעיר בונה לעצמו את הקן, נתמך ביסודות ההורים והסבים, משתדל לחקות אותם ולהמשיך את דרכם.

גם אלו שלא מגדירים את עצמם דתיים, ירצו חתונה יהודית וישתדלו לשמור על מסורת החגים והמועדים של עם ישראל. גם אלו שלא תמיד ישמרו על תרי"ג המצוות ירגישו מחוברים לכלל ויחגגו את מועדי ישראל בשמחה ובצהלה.

אני מתוודע חדשות לבקרים לכמיהה ולצימאון שיש בעם ישראל, לשמור על מסורת ומנהגי ישראל, באדיקות ובעקביות. הם לא יוותרו על רב מקדש בחופה, ולא סתם רב, הם רוצים רב אורתודוקסי, כזה שמזכיר להם את בית אבא וסבא.

השבוע הזדמן לי חופה של זוג יקר שהזמין לצידי את שולי רנד, הזמר, היוצר ואיש הרוח. עמדתי לצידו של שולי כשהוא זימר את מיטב שיריו - וניסיתי לעמוד על סודו של האיש.

ולמה כיניתי אותו איש הרוח? שולי רנד, בגובהו התמירי מזכיר לי את אותו עץ ארז, חסון וגבוה. במדרש מצtנו על הארז, שהוא החזק מן האילנות: "ארז זה אינו עומד במקום מים ואין גזעו מחליף ואין שרשיו מרובין - אפילו כל הרוחות שבעולם נושבות בו אין מזיזות אותו ממקומו".

כל רוחות שבעולם לא יכלו לו לשולי, שגילה את אור האמת, ולא בקלות. הקשיים היו מנת חלקו ועדיין מלווים אותו, אבל הוא יכול להם ולועג להם. אכן, איש הרוח.

השיר המרכזי של הערב היה, איך לא - "סימן טוב ומזל טוב", אותו ניגון מסורתי וגלותי שמלווה את עמנו שנים רבות. כל הנוכחים מחו כף לכף והשתתפו בשירה. כמה יופי ואצילות היו במעמד הזה, איזו אחדות ותמימות דעים יש בלראות את "יחד שבטי ישראל". מרוקאים ותוניסאים, אשכנזים וספרדים, פולנים וגליצאיים, דתיים ומסורתיים, חילונים וחרדים – כולם כאיש אחד יחד משלבים ידיים ושרים: "סימן טוב ומזל טוב – מזל טוב וסימן טוב יהא לנו ולכל ישראל...".

זהו המסר של ימי החנוכה: "נר לאחד ונר למאה". לא די בנר הקטן שאנו מדליקים, נר איש וביתו, אלא יש לנו להיות בבחינת "מוסיף והולך", להוסיף אורה ושמחה בכל בית ישראל.

כמסורת, נערכה השבוע מסיבת חנוכה במרכז החינוך 'מדעים ויהדות'. פגשתי את מאות ההורים, עליזים ושמחים, שבאו לחגוג את חג האורים. בדבריי סיפרתי להם על סקר שפורסם בשבוע האחרון בו מצאתי נתון מעניין: מעל 90% הצהירו כי ידליקו את נרות החנוכה. אמרתי להם כי אם רבי לוי יצחק מברדיצ'וב, שנקרא בפי כול: 'סניגורן של ישראל' היה חי כיום - לבטח היה מרים את שתי ידיו וזועק השמימה: ריבונו של עולם, ראה נא כי מי כעמך ישראל.

בכל שנה ושנה עם התקרב מועד מסיבות החנוכה, אני שואל את עצמי: למה זה מתרגשים כל כך מחג החנוכה ומה הרעש הגדול דווקא עתה? וכי חסרים לנו עוד חגים ומועדים בהם ניתן לחגוג בריש גלי?

לכשנתבונן ניווכח כי דווקא חנוכה יש בו אלמנט של פרהסיה, הרבה יותר משאר החגים. בפורים למשל או בפסח לא נצטווינו על עשיית המצווה ברשות הרבים, רק בחנוכה ישנה מצווה מיוחדת וייחודית להאיר את המרחב, ולא להסתפק באור בתוככי הבית פנימה.

אמרו חכמינו ז"ל: "נר חנוכה מצוותה משתשקע החמה ועד שתכלה רגל מן השוק", ועוד אמרו כי "מצווה להניחה על פתח ביתו מבחוץ". הרי שעניין ומהות החנוכה הוא לפרסם את הנס בחוץ, עד כדי כך שאם חלילה נפגע מישהו מנר החנוכה של שכנו, יש לפטור את מניח החנוכייה מהנזק, (כמובן בהתאם להלכות חז"ל, ויש להיוועץ במורה הוראה בכל ספק).

וכל כך למה הדגישו חז"ל את עניין 'פרסומי ניסא' דוקא בימי החנוכה? כי הגזירה אף היא הייתה על הפרהסיה. היוונים ביקשו לקעקע את מורשת ומסורת ישראל. לבטל את שלושת היסודות של עם ישראל שבת, חודש ומילה. זו הייתה גזירת כיליון על עם ישראל. הם באו עם החוכמה היוונית ובה ביקשו לחנך את עם ישראל ובכך לאבד אותם מן העולם.

ארבעה גלויות גלו ישראל ואנחנו עדיין שרויים בגלות האחרונה, הקשה מכולן, וכולם רמוזים בתורה: "והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום ורוח אלוקים מרחפת על פני המים", ודרשו במדרש: "תוהו - זו גלות בבל, ובוהו - זה גלות מדי וחושך - זה גלות יוון, שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיהן שהייתה אומרת להן כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל, על פני תהום - זו גלות הרשעה רומי, ורוח אלוקים מרחפת - זו רוחו של מלך המשיח".

תרבות יוון היא סמל החשיכה, בוודאי לעם שנוהג ומתנהל לאור התורה. הם ביקשו לסמא את עיני ישראל ולהחשיך את המרחב הציבורי, ועל כך התשובה היא: הוספת אורה ודווקא בפרסום גדול ובראש חוצות.

במסיבות החנוכה הגדולות שאנו עורכים, אנו בעצם קוראים בקול גדול: לא לתרבות יוון, כן לאור התורה. כן לקירוב הלבבות ולאחדות בין רבדי וחלקי עם ישראל, כי נר לאחד נר למאה.

שבת שלום וחנוכה שמח
הרב בן ציון נורדמן




הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. חזק ומחזק  (ל”ת)


  2. ויש דברים בחדרי חדרים...  (ל”ת)

    בנצי

  3. אחלה מאמר  

    יוסי גיל

  4. יפה  (ל”ת)

    גילה

;