1. עמוד הבית
  2. יהדות
  3. פרשת השבוע

הרב שאול יורוביץ': מהות הטהרה במים

כמדי שבוע, הרב שאול יורוביץ' מתבונן לעומק באקטואליה היהודית ושולה מתוכה מגוון עצות לעבודת המידות והתמודדות עם מכשולים • והשבוע: נעיין לעומק בשני חלקי הטבילה וטעמם המקבילים לעשני חלקי עבודת האדם

הרב שאול יורוביץ', ג' אייר תשפ"א 15/04/2021 14:49
תגיות:

בין ביטול להתחדשות הרב הצדיק שאול יורוביץ הרב הצדיק שאול יורוביץ צילום: באדיבות המצלם

פרשת מצורע מתארת בפירוט רב את תהליך היטהרותו של המצורע מטומאתו, תהליך זה נשלם כאשר הוא טובל במים ונטהר לחלוטין.

היטהרות על ידי טבילה במים היא גם אופן הטהרה היחיד שאנו עוסקים בה גם בזמן הזה, זה מביא אותנו להעמיק בהבנת משמעותה, ואף שבאופן כללי דיני טומאה וטהרה בגדר חוק הם, בכל זאת נדלה משמעויות בסיסיות מספרי הפנימיות אשר פתחו לנו צוהר ליישב את דעתנו גם בעניין זה.

מבין הביאורים הרבים המבוארים בספרי החסידות בולטים שני הסברים מרכזיים אך מנוגדים זה לזה, הטעם הראשון מתאר את הטבילה במים כמציאות של צמיחה והתחדשות, המים הם מקור החיים בעולם שהרי הכול נצמח ומתחדש על ידן, ועל כן גם האדם בטובלו במים חיים, הרי הוא שוב מיטהר מכל טומאותיו ומתחדש כתינוק שנולד.

הטעם השני מתאר את תהליך הטבילה להיפך כעבודה של התבטלות והיכללות, שהרי בתוך המים אין קיום לאדם, שהרי אין בכוחו לנשום כאשר טובל כולו במים, ואם כן נמצא שבטבילתו במים הוא מבטל את חיותו לחלוטין ונכלל בשורשו.

שני הסברים אלו במבט ראשון נראים כסותרים זה את זה, שלפי הביאור הראשון הטהרה היא עבודה של התחדשות ולידה, ולפי הטעם השני הטהרה היא עבודה הפוכה של ביטול והכנעה כאמור, אך במבט פנימי יותר נגלה איך הם שני צדדים של אותה עבודה ומשלימים זה את זה.

כל עוד טומאתו בו הרי האדם נבחן כישות נפרדת שניתקה ממקור חיותה, והוא זקוק לקבלת שפע מחודש כדי להיוולד מחדש ולהיחשב כהוויה חדשה בעולם, בכדי להיוולד מחדש על האדם לחזור לשורשו, אך כאשר הוא חוזר לשורשו ומגיע למקור חיותו, הרי שהוא כמציאות ישותית נפרדת בטל במקורו ואיננו קיים עוד כנפרד, אלא כחלק מאותו מקור חיים ומתאחד עם שורשו, אם כן נמצא שאותו מקום אשר הוא מקור כל חיותו, דווקא בהיותו שם הוא בטל ומבוטל לחלוטין מעצמיותו.

מצב זה מתואר בספרי הפנימיות כמצב של עובר במעי אימו, כפי שהעובר לפני לידתו בהיותו בתוך רחם אימו מחד הוא נמצא כלול בשורש חיותו אך מאידך אינו עולה בשם כלל וכאילו אינו במציאות כלל אלא נחשב בלוע בתוך אימו, כך ממש מפרש האר"י ז"ל את מציאות מי הטהרה, הן אכן שורש ומקור החיים אך ההיכללות במקור החיים מחייבת וויתור על המציאות הישותית הנפרדת, רק לאחר שביטלת את ישותך ונכללת במקור שפעת החיים תוכל להיוולד מחדש.

שני חלקי עבודה אלו מקבילים לשני חלקי הטבילה, השלב הראשון בטבילה הוא כאשר הינך מכניס את כל גופך במים, בשלב זה אתה מוותר על קיומך הנפרד ומבטל עצמך למקור החיים, שהרי אינך מתקיים שם כנפרד, לאחר מכן בא השלב השני שבו אתה מוציא את הראש מהמים, זהו שלב ההתחדשות וקבלת השפע החדש, בשלב זה אתה נולד מחדש.

יש לדעת שעיקרון זה הינו חוק אוניברסלי והוא תקף בכל חלקי המציאות, כל השגה חדשה מחייבת וויתור על אחיזות ישנות, ההיצמדות לדברים ישנים לא מאפשרת לאדם לראות את השפע החדש המידפק על פתחו, ולכן יכולת הביטול היא המפתח לזרימה המחודשת בחיי האדם והיא קודמת לה.

 

 





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. ישר כך.עמוק  (ל”ת)

    עודד דוג

;