1. עמוד הבית
  2. חדשות
  3. עיתונות ותקשורת

הסיקור השבועי: איזה עיתון הייתם קונים השבוע?

יוסי שטארק בדק את השערים של המגזינים המובילים. ההברקות, היצירתיות והרעיונות מול האכזבות, ההתעלמויות וההדלפות של המשת"פים

יוסי שטארק, ל' סיון תשפ"א 10/06/2021 23:46

ביקורת שערי השבועונים שערי השבועונים שערי השבועונים צילום: עיבוד בחדרי חרדים / pixabay

אני עומד במכולת השכונתית ליד דוכן העיתונים ומתלבט האם לקנות את עיתון 'משפחה' או אולי לבחור בעיתון 'בקהילה'. השער של 'משפחה' מתחיל למשוך את עיניי. ולמה? כי שוב הגרפיקה שלו ניצחה את הקריאייטיב של השבוע. או כי ליברמן הפך לקונצנזוס בכל המגזרים; פניו נוטפות שנאה, פיו מלאה בהסתה והתנהלותו בעשור האחרון הצליחה להימאס על כולם. ואולי אפילו כי אני, כמו רוב רובם של אזרחי ישראל, מתחברים לחומר קריאה על האוייב הכי קרוב אלינו: מנהיג ארגון הטרור חמאס, ובוודאי כשזה נכתב על ידי מי שעל פי דיווחים זרים עבד פעם במקומות מסווגים.

אבל אני חושב פעמיים, ואני שוקל לבחור דווקא ב'בקהילה'. מונולוגים מפחידים על "איווט האיום" אכן נשמעים הרבה יותר טוב - אך "מקצועיות" לא פחות חשובה כשאני בוחר עיתון בחנות. השער של 'בקהילה' אכן לא מצליח להתחרות עם מקבילו מ'משפחה', אך הצורה המקצועית שהוא מביא את "תקופת נתניהו"; העידן המלבלב של קידום הכלכלה והפיכת ישראל למעצמה בינלאומית לצד התקופה של איבוד המשילות לטובת מערכת המשפט והגברת הקיטוב בעם. זאת מלבד השער הנקי שמשדר גם הוא מקצועיות – מדרבנים אותי לשלוף את המגזין ולשלם עליו.

בטרם שליפת הארנק אני מחליט לעצור ולהעיף מבט נוסף על השער. ואני שואל את עצמי: "מי כתב את 'פרויקט הסיכום' על נתניהו?". יש לי, ולעוד רבים אחרים, חולשה של התחברות לכתבות, פרויקטים ותחקירים שנכתבו על ידי סופרים וכתבים ידועים. כשאני נכנס לחנות ואני רואה ספרים שנכתבו על ידי ברק אובמה או דונלד טראמפ, אני אעדיף לקנות אותם מאשר ספרים שנכתבו על ידי יקותיאל זארגמנאביץ' או ירחמיאל מקלרוגשטיין. הסיבה פשוטה. או אולי לא. אבל נחסוך מכם סיכום על כללי הרציונליזם של דן אריאלי.

ואז אני מדמיין אתכם עומדים בחנות ספרים ורואים ספר שלא מופיע עליו את שם הסופר בכלל. אני לא שואל מה הייתם עושים, ומחליט להמשיך הלאה ליד דוכן המגזינים הבלתי נגמר.

ההתלבטויות מטרידות אותי מאוד ואני מחליט לחזור שוב ביום שישי לחנות. פתאום נכנסו למשוואה עוד 2 שערים מלכותיים. ואז אני מתחיל לחשוד שבארה"ב יש משת"פים בכל מערכות המגזינים.

'די וואך' עלה על רעיון יצירתי של שער נקי ומפואר עם שתי החתונות בויז'ניץ. הפטנט פשוט מאוד: כך מסקרים גם את ישראל וגם את ארה"ב. ולא רק, מביאים תמונות מאוד דומות עם כמעט אותם בעקיטשע'ס. ועוד יותר, מדובר בשלושה אדמו"רים שנושאים את אותו שם – ויז'ניץ. והיצירתיות שוברת שיא ומשלבים אותם ביחד עם טקסט זהה – "וצדיקים ישמחו ויעלצו – ובכן צדיקים יראו וישמחו".

אבל מסתבר שגם 'א בליק' עלה השתמש באותה טרמינולוגיה; ישראל וארה"ב משולבות, הבעקיטשע'ס דומים, השמות זהים והמילים מקושרות.

אני מחליט לנטוש את החנות ולשלוח את התחקירנים של 'בחדרי חרדים' להבין האם מדובר במשת"פים או בהתנגשות יצירתית של משווקים אמריקאים.





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. הדרך מושקע פי כמה וכמה  (ל”ת)


    • עיתון עדתי ספרדי  


  2. מה עם הדרך???  (ל”ת)


  3. למה הגזענות הזו איפה הדרך?  (ל”ת)


;