1. עמוד הבית
  2. עסקים ונדל"ן
  3. זכויות יוצרים

מאמר חשוב: איך מנהלים "קניין רוחני" של חברה?

כמעט כל חברה או מפתח סטארט-אפ יודעים כי על מנת להגיע לפריצת דרך משמעותית, עליהם להבטיח קניין רוחני ראוי ומוגן. אולם לא רבים יודעים כיצד מתבצע הרישום והאם ניתן לרשום את הנכס הרוחני במדינה אחרת בה שיעור המס נמוך יותר • בפניכם מאמר מקיף וחשוב בנושא 

אליקים דהן כתבה מקודמת, כ"ו אדר ב תשפ"ב 29/03/2022 12:52

הדרך לפריצת דרך פיתוח פיתוח צילום: פיקסביי

פרוטפוליו הקניין הרוחני של חברה מכיל נכסים שאינם מוחשיים. לאותם נכסים אין מיקום גיאוגרפי, אלא רק מיקום "סימלי" שנקבע לפי מקום ההתאגדות של החברה הרשומה כבעלים. וכך, חברה בינלאומית המצויה במדינה א', יכולה לרשום חברת בת המצויה במדינה ב' כבעלים החוקיים של פטנט שפותח במדינה ג', ונרשם במשרד הפטנטים המקומי של מדינה ד'. למיקום הסמלי שבו מצויים נכסי הקניין הרוחני של החברה יש השפעות משפטיות שונות. כאמור, אותו מיקום אינו המדינה בה נרשמת הזכות, אלא מיקום ההתאגדות של החברה הרשומה כבעלים של הזכות. לצורך העניין, חברה ישראלית יכולה להיות הבעלים של פטנטים הרשומים במשרד הפטנטים האמריקאי ושל סימני מסחר הרשומים במשרד סימני המסחר האירופי.

ככלל, הרווחים המתקבלים מניצול הקניין הרוחני ממוסים על ידי המדינה בה התאגדה החברה הרשומה כבעלים של הזכות. בעקבות כך, לחברות יש אינטרס "למקם" את פרוטפוליו הקניין הרוחני שלהם במדינות בהן ישלמו את המס הנמוך ביותר על הרווחים שמניבים הנכסים. עם זאת, רגולציות בינלאומיות שונות יכולות להגביל את היכולת של החברה לתמרן באופן מלא היכן נוצרים רווחים מנכסי קניין רוחני לצורכי מס. בנוסף, במקרים רבים מדינות שמשקיעות במחקר ופיתוח של טכנולוגיה מסוימת יתנו את מתן המימון בהתחייבות של החברה למקם את הנכסים הלא מוחשיים המתקבלים מהמחקר והפיתוח באותה המדינה. העברת נכסי הקניין הרוחני למדינה האחרת בה המס נמוך יותר, יכולה לעלות לחברה הרבה יותר מהמס שנחסך, שכן היא עלולה לאבד את המימון להמשך פעילותה.

אכן, שיעור מס החברות בכל מדינה הוא פקטור חשוב למיקום בו החברה בוחרת למקם את הקניין הרוחני שלה. עם זאת, זהו לא הגורם היחיד. אם כך היה המצב, היינו מצפים שכל הקניין הרוחני בעולם ימוקם במדינות בהן מס החברות נמוך מאוד. אלא שבמציאות קניין רוחני ממוקם במדינות נחשבות למקלטי מס רק בחלק קטן מהמקרים. פחות מ-0.5% מבקשות הפטנט שהוגשו למשרד הפטנטים האירופי השנים האחרונות נרשמו על בעלים שהן חברות שהתאגדו במקלטי מס. ישנם פרמטרים משפטיים וכלכליים נוספים למיקום של נכסי קניין רוחני של חברה מעבר לשיעור מס החברות בה. למשל, גודל השוק המקומי במדינה בה התאגדה החברה וחוזקת ההגנה הניתנת על זכויות קניין רוחני באותה מדינה. חברות שונות גם ממוסות באופן שונה בשל הבדלים במבנה הארגוני שלהן. הערך היחסי של הנכסים בפרוטפוליו הקניין הרוחני של החברה, האטרקטיביות המיסוית של מיקום הנכסים והמבנה הארגוני של החברה עשוי להשתנות בין תעשיות שונות וחברות שונות וכך גם המס המוטל עליהן.

גורם משמעותי נוסף בבחירה של חברות למקם את כנסי הקניין הרוחני של החברה הוא תמריצי מס ספציפיים, ובין היתר כאלה המתייחסים באופן ישיר לרישום קניין רוחני ולעידוד מחקר ופיתוח. השנה פורסם כי אחת מענקיות הטכנולוגיה בעולם נמצאת במגעים עם רשות המיסים הישראלית כדי לקבל הטבות מס בשווי מיליארדי שקלים בתמורה להעברת כל נכסי הקניין הרוחני שלה לישראל. החברה, הפועלת ב-85 מדינות, פנתה לרשות המיסים הישראלית לקבלת החלטה מוקדמת לבירור היקף הטבות המס להן היא זכאית במידה ותשלים את ההעברה של נכסי הקניין הרוחני לישראל. מהלך זה של החברה התאפשר לאור התיקון הדרמטי שהתבצע בחוק עידוד השקעות הון, תשי"ט – 1959 בשנת 2016 וההטבות המשמעותיות שניתנות לפי החוק לחברות שיש להן הכנסות המבוססות על נכסי קניין רוחני טכנולוגי, וזאת בתנאי שהן מעסיקות כמות מינומלית של עובדים ישראלים, והן מקיימות מחקר ופיתוח בישראל.

אלא שגם תמריצים אלו שניתנים לחברות על ידי מדינות שונות מוגבלים במידה מסוימת. אחת מהיוזמות הגדולות ביותר של ארגון ה- OECD הוא תוכנית BEPS ("base erosion and profit shifting", "שחיקת בסיס מס מקומי והזזת רווחים"). מטרתה של תוכנית זו להילחם בתופעה לפיה ארגונים רב-לאומיים מנצלים פערים וחוסר התאמה בין מערכות המס במדינות שונות. לפי הארגון, תכנוני מס מהסוג הזה עולות למדינות 100-240 מיליארד דולר בהכנסות אבודות מדי שנה -- שווה ערך ל4-10% מההכנסות העולמיות ממס הכנסה של חברות. יוזמה זו הגיעה בעקבות כך שבעשורים האחרונים הפכו מדינות שונות כמו אירלנד וסינגפור למקלטי מס ספציפיים עבור נכסי קניין רוחני. מקלטים אלו מכונים "Patent box" או "IP box". מטרת תוכנית ה- BEPS לקבוע כללים ברורים במתן הטבות מס לחברות בינלאומיות כדי למנוע מצב בו החברות לא ישלמו מיסים (או ישלמו מעט מאוד מיסים) בגלל התחרות הקיימת בין המדינות ביחס למיקום הקניין הרוחני בשטחן. כללים אלו כוללים בין היתר דרישה להגדלת הזיקה לפעילות העסקית של החברה באותה מדינה.

המיקום של נכסי קניין רוחני של חברה במדינה מסוימת לא רק מוביל להכנסות לאותה מדינה, הוא גם יוצר זיקה עסקית משמעותית לאותה מדינה ואף מרחיב את הפעילות העסקית של החברה באותה מדינה באופן שתורם משמעותית למשק המקומי ומוביל ליצירת עבודות נוספות והרחבת המחקר והפיתוח בתעשיות עתירות ידע באותה מדינה. הבחירה במדינה מסוימת למקם את נכסי הקניין הרוחני של חברה מהווה גם מעין הצבעת אמון בכלכלה המקומית וביכולת של המדינה להגן באופן נאות על נכסים אלו. יש לקוות שהצעד של אמדוקס ימשוך חברות בינלאומיות נוספות למקם את נכסי הקניין הרוחני שלהן בישראל, וזאת כדי לסייע למשק הישראלי להתאושש מהמשבר הכלכלי האחרון שהביאה מגיפת הקורונה.

קבוצת ארליך - משרד עורכי הפטנטים המוביל בישראל, יערוך קניין רוחני לפטנט שלכם על מנת להבטיח לו הגנה מוחלטת וכך למעשה מספקת לחברה את האפשרות להזניק את הפיתוח אל עבר פריצת דרך עולמית.

השאירו פרטים ליצירת קשר, בדרך שלכם לפיתוח סטארט-אפ>>





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. כל מי שמרוויח מפטנטים זה עו"ד, חברות ש'מקדמות' אותם, משרד המשפטים.. - ומי משלם?  


  2. חבל שהנושא לא נכתב כראוי אין הסבר למי דלא ממתמצא בעניין.  (ל”ת)


;