1. עמוד הבית
  2. יהדות
  3. היסטוריה

החורבן שאחרי החורבן: סיפורם של קדושי ביתר

העיר ביתר הייתה עיר מבצר גדולה ומבוצרת. הישיבות ותלמודי-התורה שהיו בעיר היו מהטובים באותן שנים. חמש מאות מוסדות תורה היו בביתר ובכל אחד מהם למדו מאות ילדים. "כאשר יבוא האויב" אמרו הילדים "נדקור אותם עם הקולמוסין שלנו"

שלו שינברגי' אב תשפ"ב 07/08/2022 08:28

מהתקופות הקשות ביותר בעם ישראל מנורה. צילום אילוסטרציה המנורה בשער טיטוס. צילום אילוסטרציה צילום: באדיבות המצלם

כאשר נכנס האויב הרומאי וכבש את העיר ביתר 50 שנה אחרי חורבן בית שני, כרכו את הילדים בספרים בהם למדו והעלו אותם יחד באש. תשעה באב נקבע כיום בכיה לדורות, מאחר ובאותו יום נפלה גם העיר ביתר.

לגיונותיו של אדריאנוס נכנסו לעיר בחמת רצח והרגו אנשים, נשים וטף בלי חמלה. מסופר כי הדם היה כה רב, שזרם כמו נהר וסחף עמו אבנים, פגרי סוסים וגוויות אדם. הרומים ערכו חיפושים קדחתניים אחרי בר-כוכבא, הם רצו לתפוס אותו חי, אולם הם הצליחו למצוא רק את גווייתו המתה, כשנחש כרוך סביב צווארו. כאשר סיפרו זאת לאדריאנוס, הוא אמר : "אילולא אלוקים הרגו לזה. מי יכול היה להרגו"?

קינה זו פותחת את סדר הקינות לפי נוסח עדות המזרח וצפון אפריקה הנאמרות בליל תשעה באב לאחר תפילת ערבית.

בְּלֵיל זֶה אֵרְעוּ לִי חֲמִשָּׁה דְבָרִים קָשִׁים נִגְזַר עַל אָבוֹת וְהָיוּ נֶעֱנָשִׁים.

לְבִלְתִּי יִכָּנְסוּ לְתוֹךְ אֶרֶץ קְדוֹשִׁים וְנֶחֱרַב הַבַּיִת וְגַם חָרְשׁוּ חוֹרְשִׁים.

רִאשׁוֹן גַּם שֵׁנִי יְשָׁנִים עִם חֲדָשִׁים וְגַם נִלְכְּדָה בִיתֵר וְהֳיְתָה לְפַח מוֹקְשִׁים.

בְּלֵיל זֶה כִּי הָיְתָה סִבָּה מֵאֵת השם יִבְכּוּ הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף השם.

בחמישים השנים שלאחר חורבן בית המקדש השני על ידי טיטוס, סבלו יהודי יהודה רבות מידו של השלטון הרומי. מאז מותו של הקיסר טיטוס (שהתמנה תחת אביו אספאסינוס, שהיה הקיסר הזמן החורבן) עד מרד בר כוכבא שלטו עוד ארבעה קיסרים - דומיטיינוס, נרווה, טריאנוס ואדריאנוס. בתחילת כהונתו ניסה אדריאנוס להציג עצמו כקיסר הומני המתחשב בכל נתיניו. כמה מתחשב? עד כדי כך שהסכים לבנות את בית המקדש שוב, ומינה שני יהודים שיתכננו את הקמתו המחודשת.

הכל נראה חלומי עד שהגיעו הכותים, שהובאו לארץ על ידי אשור עוד בזמן בית המקדש הראשון (כחלק מהפרקטיקה האשורית של "הפרד ומשול"), וששררו ביניהם ובין היהודים יחסים מתוחים מאוד. הכותים באו בפני אדריאנוס, והפצירו בו שלא לאפשר את בניית בית המקדש, בטענה שהוא יעורר מחדש את רגש המרדנות היהודי.

אדריאנוס נענה לכותים וביטל את בניית המקדש. לא רק שבוטלה הקמת בית המקדש מחדש, אלא גם שעל חורבות ירושלים תוכננה הקמת עיר חדשה - איליה קפיטולניה, עיר רומית, שהוקמה בידי הקיסר הרומי אדריאנוס באזור שנת 130 לספירה על חורבות ירושלים. (על סדר הדברים יש מחלוקת, ויש הטוענים שהקמת העיר קדמה לכל זה)

היהודים זעמו, והחלו בתכנון הדבר שאדריאנוס כל כך חשש מפניו - מרד. כ-62 שנים לפני כן, ב-66 עד 71, התקיים המרד הגדול, מרד שהוביל לחורבן בית המקדש, ושני עשורים לפני כן (בתחילת המאה הראשונה לספירה) התרחש מרד התפוצות (מרד שלא הרבה ידוע לנו עליו). שני המרדים דוכאו באכזריות בידי הרומים. מאז המרד הגדול כבר לא הייתה אוטונומיה יהודית, וכל הארץ התמלאה בכוחות לגיון רומאי. בכל אופן, סיבות רבות הובילו למרד. רבים סוברים שהעיקרית היא, כאמור, אי בניית המקדש ובניית איליה קפיטולניה על אזור הר הבית וירושלים. אחרים סוברים שהתסיסה נבעה מאיסור המילה ומגזירות נוספות שגזר אדריאנוס.

רבי יהושע בן חנניה, מתלמידי רבן יוחנן בן זכאי, הפציר שוב ושוב במארגני המרד שלא לצאת אליו מאחר והאפקטיביות שלו תהיה קטנה מאוד, והנזק שלו יהיה גדול. בינתיים, המשיך אדריאנוס לגזור עוד ועוד גזירות שמד, שהפכו את התקופה לתקופה בלתי נסבלת ליהודי יהודה. בראש הקוראים למרד עמד שמעון בר כוזייבא - בר כוכבא. רבים, ובראשם רבי עקיבא, סברו שהוא המשיח, וראו בו את זה שיגאל אותם מייסוריהם.

בר כוכבא החל לארגן את כוחות המרד המסתמן. צעירים רבים מיהרו להצטרף, אך רובם לא עברו את הסינונים הקשים שהנהיג בר כוכבא - חתיכת אצבע מידי המעוניינים להתגייס, כדי להוכיח את האומץ ורצון ההקרבה שלהם. הביקורת שספג עבדה, והוא שינה את תנאי הקבלה לעקירת ארז מהלבנון בזמן רכיבה על סוס.

כארבע מאות אלף צעירים סיימו את הסינונים בהצלחה וגויסו. כוחותיו של בר כוכבא עשו את העבודה בצורה מצויינת: מתוך מערות מסתור הם הכו את הרומים בהפתעה, והשתמשו בתנאים ששיחקו לטובתם בהצלחה יתרה. אדריאנוס שלח כוחות צבאיים לדכא את המרד, אך כוחותיו של בר כוכבא השמידו אותם, והרחיקו אותם מהארץ.

בר כוכבא זכה להערצה, ולתואר "נשיא ישראל". הוא אף שלט בירושלים למשך שנתיים וחצי. היסטוריונים שונים סברו שכוונתו של בר כוכבא בתקופה ההיא הייתה לחדש את בניית בית המקדש, אך הצלחתו של בר כוכבא ואנשיו הייתה זמנית. הרומים החלו לתגבר את כוחותיהם ולשלוח עוד ועוד כוחות, ובמהרה עבר בר כוכבא מעמדת התוקף לעמדת המתגונן. כוחותיו של אדריאנוס הטילו מצור על אזורים אסטרטגיים ובודדו אזורים שלמים מאספקה בסיסית ביותר. לאט לאט הצליחו הרומים להכניע את המורדים. כך, נפל כפר אחר כפר, ועיר אחר עיר, לידי הרומים.

באותו זמן ביתר, הסמוכה לירושלים, הייתה מוקפת בחומה בצורה גדולה מאוד, שבודדה את העיר מהתוקפים הרומים. זמן רב, כשלוש שנים וחצי, הוטל מצור על ביתר. אדריאנוס החל להתייאש, לא ראה סיכוי בהכנעת אנשי ביתר, ורצה להחזיר את כוחותיו לרומא. ממש לפני שזה קרה, הגיע אליו כותי אחד והציע לו פתרון – לגרום לאנשי ביתר לזעום על רבי אלעזר המודעי, מנהיגה הרוחני של ביתר, עד כדי כך שיהרגו אותו. כיצד? הכותי העמיד פנים כאילו ניהל מו"מ עם רבי אליעזר המודעי, ודאג להפצת שמועה ברחבי ביתר כי רבי אלעזר המודעי ניהל מו"מ עם האויב הרומי. בר כוכבא, אחיינו של רבי אליעזר המודעי, התחלחל והרג אותו.

בעקבות כך, על פי המדרש, נגזרה הגזרה משמים על חורבן ביתר. בתשעה באב תתצ"ה, יום חורבן בית המקדש הראשון והשני, אדריאנוס וכוחותיו עטו על העיר. על פי חז"ל, ההגנה האלוקית על העיר נפסקה, ואנשי אדריאנוס רצחו אלפי אנשים בעיר. כל מי שנפל לידי הרומים נרצח בדרכים אכזריות. גם רבי עקיבא וגם בר כוכבא נהרגו באותו זמן.

ביתר נפלה ורבים מהיהודים שנותרו בחיים הוגלו כעבדים לרחבי האימפריה הרומית. לשארית היהודים, שגם אחרי חורבן בית המקדש הורשו עדיין לגור ביהודה (מלבד בירושלים), לא הותר לשבת עוד ביהודה. מכאן ואילך, במשך מאות שנים, לא היה ישוב יהודי ביהודה כלל.





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. בר כוסבה/כוזיבה  

    יוחנן

    • נמצאו מכתבים בחתימת בר כוסבא, נשיא יהודה 


;