1. עמוד הבית
  2. חדשות
  3. חדשות חו"ל

אדריכל תכנן: בית שיישאר יציב גם אם השיטפונות יכו בו בעוצמה

משרד אדריכלים יפני תכנן בית פרטי שעתיד להישאר יציב ולשמור על דייריו – גם אם השיטפונות יכו בו בעוצמה. המבנה החדש עומד בסטנדרט של "בנייה חסינת אקלים" – זאת אומרת, בנייה שמותאמת לתנאי הסביבה ולמפגעיה

אמנון דירקטורב' ניסן תשפ"ג 24/03/2023 08:55

להקדים בנייה להצפה הבית שנבנה הבית שנבנה צילום: Ushijima Architects

בשנים האחרונות אנחנו מוצפים בדיווחים על שיטפונות עזים ברחבי העולם. רק בשנה שעברה סדרה של שיטפונות בפקיסטן, שהציפה 85 אלף קילומטר רבוע (פי 4.25 משטח ישראל) גרמה למותם של כ-1,700 בני אדם, לפציעתם של כ-13,000 נוספים והפכה 2.1 מיליון איש לחסרי בית.

שיטפון עוצמתי שפגע ב-2021 במחוז חנאן שבמרכז סין גרם לעשרות הרוגים ולאלפי פליטים. וגם אצלנו, בסופה שפקדה את תל אביב לפני כ-3 שנים זוג צעירים נספו באסון שבו מעלית הוצפה בחניון תת-קרקעי. ואלה רק הדוגמאות הקשות והמתוקשרות ביותר מתוך רשימה ארוכה מאוד.

מותם הטרגי של כל אותם מאות בני אדם, והפגיעה הנרחבת ברכוש – מחייבת גופים שונים ברחבי העולם לעצור ולתכנן מחדש את המבנים באזורים המועדים לפורענות. כך עשה משרד אדריכלים יפני, שלקח על עצמו את האתגר, תכנן בית פרטי שחסין להצפות לחלוטין – ובנה אותו באזור ביפן שבו השיטפונות רווחים.

בית קטן באגם

שיטפונות התרחשו מאז ומתמיד – אבל בשנים האחרונות, כאמור, הם הפכו לחזקים ולמסוכנים יותר. אחת הסיבות לכך היא שעם עליית הטמפרטורות העולמית מתרחשים באטמוספרה – שמסוגלת להכיל לחות רבה יותר – תהליכי אידוי מוגברים, ואלה מובילים לגשמים חזקים יותר באזורים שבהם.

הגשם שכיח

עד כמה המצב חמור? ב-2018-2000 התרחשו 913 ארועי שטפונות משמעותיים ברחבי העולם, כששטח ההצפה הכולל שלהם עמד על 2.23 מיליון קילומטר רבוע – כגודל האי הגדול ביותר בעולם, גרינלנד. השיטפונות הרבים הללו השפיעו באופן ישיר על 290 מיליון בני אדם; מדובר על עלייה של עד 24 אחוז בשיעור האוכלוסייה העולמית שחשופה לשיטפונות – והמספרים הללו עתידים רק לטפס. המצב כה חמור עד שמומחים להצפות הקימו אתר אינטרנט ייעודי – FloodList – שמטרתו לדווח באופן שוטף על אירועים כאלה בכל רחבי העולם.

אז איך נערכים לשיטפונות שעוד יבואו? משרד האדריכלים היפני Ushijima Architects תכנן בית פרטי מוגבה ודו-קומתי חסין להצפות, שלפי האדריכלים שעיצבו אותו, במצב של הצפה – קומתו השנייה כמו "תצוף" מעל המים: בעזרת בסיס בטון שמייצב אותו במקומו, וקורות עץ אלכסוניות שתומכות בו – מפלסו הראשון והיציב יהווה חיץ עבור תושבי הבית – שישהו במפלס השני במקרה של הצפה חמורה במיוחד. כך תוכננה גם החלוקה הפנימית במבנה: קומת הקרקע מורכבת מחלל פתוח ומואר, והמפלס העליון כולל את כל האזורים העיקריים של הבית: אזור המגורים, המטבח, חדר השינה וחדר הרחצה.

האדריכלים לא ויתרו על ההיבט האסתטי ובבתים הללו שולבה גם "מעטפת" למבנה שיכולה לשמש כמעין גינה קטנה. ואומנם לעיצוב הפנים אין כל קשר למניעת הצפות – אבל המתכננים לא דילגו גם על ההיבט הזה, ושילבו בבית קורות ומדרגות מעץ וכן חלונות גדולים לנוף שסביב.

הבית החדש הוקם במחוז שיגה שבמרכז יפן, לצד אגם המים המתוקים הגדול ביותר במדינה. מדובר על אזור ביצתי לשעבר, ששימש לגידול אורז – ושיובש לאחר מלחמת העולם השנייה. לפי אדריכל המיזם, האזור סבל משיטפונות חוזרים, אבל טכנולוגית ההתרעה מפני שיטפונות באזור – שופרה, ומאז המצב במחוז טוב יותר. עם זאת, לדבריו, בשל עליית הטמפרטורות עולמית, קיימת האפשרות שאזור זה יחווה שוב שיטפונות – ויש להתכונן לכך כבר מעכשיו גם מהבחינה התכנונית.

ואכן, המבנה החדש עומד בסטנדרט של "בנייה חסינת אקלים" – זאת אומרת, בנייה שמותאמת לתנאי הסביבה ולמפגעיה; למשל, שיטפונות, שרפות, חום או קור קיצוני ועוד. אגב, בנייה מעין זאת לא חייבת להיעשות באופן טכנולוגי במיוחד: דוגמה קלאסית למבנה חסין אקלים הוא האיגלו, שמותאם לתנאי האקלים הארקטי ושמורכב מהחומר המקומי ביותר שאפשר להעלות על הדעת – שלג.

לא למחבקי עצים בלבד

התחום המדובר הוא חלק ממגמה חדשה יחסית של בנייה שמגיבה לעולם שבו מתרחש משבר אקלימי. "לפני 20 שנה אדריכלות בת-קיימא, שמתמקדת בפליטת פחמן דו-חמצני מופחתת, שימוש בחומרים סביבתיים וממוחזרים ובהגנה מפני אסונות אקלים מסוגים שונים – הייתה שולית למדי", אומר ד"ר נעם אוסטרליץ, אדריכל ממשרד אוסטרליץ אדריכלות שעוסק באדריכלות אקולוגית, בבנייה ירוקה ובפיתוח בר-קיימא. "התייחסו לאדריכלים בתחום זה בתור המוזרים או כ"מחבקי עצים".

לדברי אוסטרליץ, בשנים האחרונות המגמה הזאת התהפכה. "אין משרדי אדריכלות מכובדים בעולם או חברות יזמיות שלא עוסקות בנושא הזה", הוא מעיד. "בפרט, אנחנו רואים מיזמים אדריכליים רבים יותר ויותר שנותנים מענה לבעיית ההצפות – בייחוד במקומות שמועדים לפורענות – בעזרת פתרונות טכניים של הרמות המבנה והגנה על מרתפים או קידום מדיניות של גגות ירוקים וכחולים שסופחים משקעים".

תמ"א 38 – גרסת ההצפות?

ומה המצב אצלנו? בשנים האחרונות מקרי השיטפונות וההצפות בישראל הולכים ומתרבים; זאת, כתוצאה מעלייה בתכיפות אירועי הגשם החריגים בעוצמתם, והתרחבות השטחים הבנויים והאטומים בערים – שמונעים את חלחול המשקעים.

לדברי אוסטרליץ, בישראל אדריכלות בת-קיימא עדיין נחשבת כנישה ירוקה, אבל המצב משתנה לטובה. "הנושא הזה מתחיל לתפוס בארץ ומייחסים לו תשומת לב רבה יותר; יש החמרה של תקני הבנייה הירוקה והכיוון הכללי הוא טוב", הוא מעיד.

עם זאת, בכל מה שקשור לתכנון מבנים חסיני הצפות, בדומה למיזמי תמ"א 38 שנועדו לדאוג לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה – לישראל יש עוד עבודה רבה לפניה. "התשתיות העירוניות לא עומדות בכמויות הגשם שהולכות ומתגברות; למשל, אם תשתיות הניקוז ברחוב מסוים תוכננו להכיל 10 מטר מעוקב של גשם בשעה ובאירוע קיצוני יורד הרבה יותר מזה – התשתיות פשוט לא יעמדו בעומס והרחוב יוצף", הוא מסביר.

לדבריו, יש מגוון דרכים להתמודדות עם הצפות. אחת היעילות מתוכן היא תכנון מבנים שמסוגלים לספוג מים בכמות מקסימלית – שיוכלו למנוע או לפחות להקטין את ההצפה.

אוסטרליץ מסביר שליזמים ולעיריות כדאי להשקיע בתחום ומוטב מוקדם ממאוחר. "נזקים כבדים – שעולים עשרות מיליונים למדינה – מתרחשים בשל תכנון שלא מתחשב בסביבה. למשל, השיטפון שהציף את הקניון החדש בנהריה ב-2020", הוא מספר. "במקרה זה, למרות חוות דעת מקצועיות שהעידו שהמרחב נמצא על ערוץ נחל הגעתון ובשל כך נמצא בסכנה – לא תוכננו סביב הקניון אזורי ספיגה ולא נעשתה כל הכנה אחרת'. אז האם ישראל תקדים בנייה להצפה? לפי מיטב המומחים, כדאי לנו להתכונן לגשמים שעוד יבואו – כדי שהחורפים הבאים יהיו בטוחים יותר עבור כולנו.

הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה.

 





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. ברכישת אדמה לא חזקה הוא נופל  

    מהנדס

;