1. עמוד הבית
  2. דעות
  3. טור אורח

זו הסיבה שהדיון מחר בעליון הוא יוצא דופן

מתנגדי התיקון נוקטים ברטוריקה מחריפה. הם טוענים כי הוא יעודד שחיתות, יסכן את חיילי צה"ל ויהפוך את הממשלה לחסרת מגבלות. כל אלו הן הפרזות, שכן מדינות דמוקרטיות אחרות מסתדרות היטב בלי ביקורת שיפוטית אקטיביסטית כזו | עו"ד אריאל ארליך, ראש מחלקת ליטיגציה בפורום קהלת, במאמר מיוחד לקראת הדיון הדרמטי בבג"ץ

עו"ד אריאל ארליך כ"ה אלול תשפ"ג 11/09/2023 21:06

ביטוי לעוצמת הדמוקרטיה בית המשפט העליון בית המשפט העליון צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

האופוזיציה בישראל נאבקת בכל האמצעים נגד כל רכיב בתכנית הרפורמה המשפטית של הממשלה. זהו ביטוי לעוצמתה של הדמוקרטיה הישראלית, שיש בה התארגנות אזרחית חזקה ופעילה וחופש ביטוי כמעט מוחלט, ובאופן יחסי מעט אלימות גם כשהרוחות סוערות. אחד מביטוייו של המאבק הוא שורה ארוכה של עתירות שהוגשו לבית המשפט העליון נגד תיקון מס' 3 לחוק השפיטה, חוק שקיבלה הכנסת בחודש יוני.

התיקון מגביל את סמכותו של כל בית משפט בישראל לתת צו נגד הממשלה ושריה, אם הצו מתבסס רק על הטעם שהחלטת השר או הממשלה נראית בעיניו בלתי סבירה. במשפט המינהלי הישראלי התפתחה במהלך העשורים האחרונים עילת "הסבירות" באופן יוצא דופן ביחס למקובל בעולם, לרבות בארצות המשפט המקובל (common law).

לפי העילה הזו גם אם קיבלה רשות החלטה בהליך חוקי ובהתאם לסמכותה, ללא שיקולים זרים או ניגוד אינטרסים - עדיין יכול בית המשפט לבטל אותה רק מהטעם שהתוצאה לדעתו בלתי סבירה. במדינות אחרות לא תמצאו סמכות כזו לבתי משפט. אמנם יש שימוש במונח  reasonableness", אולם לא באותה משמעות. בתי משפט מתערבים שם בהחלטות חוקיות רק במקרים מאד קיצוניים שבהם ההחלטה 'קפריזית ושרירותית', או כאשר יש בה פגיעה חסרת פרופורציה בזכויות הפרט. לכל היותר, אם היתה התעלמות משיקול יסודי בהליך קבלת ההחלטות.

ה"סבירות" הישראלית מאפשרת התערבות בכל החלטה, אפילו החלטות על מינויים שבסמכות הממשלה. אחרי שנים רבות שבהן היה ויכוח קשה במערכת המשפט ובאקדמיה סביב העילה הזו, החליטה הממשלה לתקן את חוק יסוד: השפיטה ולקבוע כי היא לא תוכל עוד לשמש נגד הממשלה ושריה – נבחרי הציבור הבכירים ברשות המבצעת, אלא רק נגד החלטות של פקידים בדרגות נמוכות יותר.

מתנגדי התיקון נוקטים ברטוריקה הולכת ומחריפה. הם טוענים כי הוא יעודד שחיתות, שכן לא תהיה מגבלה על הממשלה למנות ולפטר בעלי תפקידים במערכת החוק כרצונה, בלי ביקורת שיפוטית. הם טוענים כי הוא יסכן את חיילי צה"ל, כי גופים בינ"ל יאבדו אמון באי-תלותה של מערכת אכיפת החוק הצבאית. הם טוענים כי הוא יהפוך את הממשלה לחסרת מגבלות. כל אלו הן הפרזות, שכן כאמור מדינות דמוקרטיות אחרות מסתדרות היטב בלי ביקורת שיפוטית אקטיביסטית כזו. במדינות אחרות הממשלה היא זו שממנה תובע כללי ותובע צבאי, ללא פיקוח של בית המשפט, ואיש לא רואה בכך פגם בעצמאות מערכת המשפט.


עו"ד אריאל ארליך

אבל הדיון הצפוי מחר בבית המשפט העליון הוא יוצא דופן מסיבה נוספת. העותרים מבקשים כי בית המשפט יכריז על סמכותו לבטל "חוק יסוד". "חוק יסוד", כך קבע בית המשפט העליון עצמו לפני כשלושים שנה, הוא בעל מעמד של חוקה, למרות שבישראל מעולם לא התקבלה חוקה רשמית. מכוח המעמד שקבע בית המשפט עצמו לחוקי היסוד, אימץ בית המשפט לעצמו את הסמכות לבטל חקיקה רגילה של הכנסת.

כעת מפצירים העותרים מבית המשפט העליון להכריז כי יש לו סמכות לפסול גם חוקי יסוד. אם בית המשפט יעשה זאת, תהיה ישראל המדינה היחידה בעולם שבה בראש המערכת החוקתית עומד בית המשפט, עליון מעל החוקה עצמה ללא כל מקור סמכות, ואף רשאי לקבוע כי אין כל גבול לסמכויותיו. לא מוכר תקדים כזה בעולם, בוודאי לא במדינה שאין בה חוקה שלימה.

ישראל היום היא כאמור דמוקרטיה חזקה מאד, ליברלית ופעילה. אולם אם בית המשפט ישים את עצמו עליון גם על מה שהוא בעצמו זיהה כ'חוקה', הדבר עלול לפגוע במאפיין הבסיסי ביותר של מדינה דמוקרטית – זה הקובע שקודקוד הפרמידה הנורמטיבית נתון בידיו של העם, הריבון, באמצעות נציגיו הנבחרים.

(המאמר פורסם לראשונה באנגלית באתר ה-JPC)

 





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
;